מקור תלמוד ירושלמי סוטה ח׳:ה׳:ג׳
5 שֶׁהַיַּיִן מִגִּיתּוֹ. שֶׁהַיַּיִן קוֹסֵס. דְּתַנֵּי. יַיִן קוֹסְס. מְעָרְבִין בּוֹ וּמִשְׁתַּתְּפִין בּוֹ וּמְבָרְכִין עָלָיו וּמְזַמְּנִין עָלָיו וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הַכַּלָּה וּמְנָחֲמִין בּוֹ אֶת הָאָבֵל וְנִמְכָּר בֶּחָנוּת לְֹשֶם יַיִן. וְהַמּוֹכֵר לַחֲבֵירוֹ יַיִן סְתָם לֹא מָכַר לוֹ יַיִן קוֹסֵס. וְאָסוּר בְּהוֹרָיָיה וּבְהֵיתֵר נְדָרִים. וְעַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. לֵית לָךְ אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְהָהֵן בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צְרִיכָה.
פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ח׳:ה׳:ג׳
5 שהיין מגיתו. תירוש:
6 שהיין קוסס. כלומר והיין קוסס והוא יין רע כמו כל פריו יקוסס ויבש דיחזקאל:
7 מערבין בו. עירובי תחומין וחצירו' דפירי מיקרי לכך נקט קרא כרם שכל פרי ישוה לו והוה ראוי וילפינן מיני' כל אילן מאכל:
8 משתתפין בו. שתופי מבואות:
9 ומברכין עליו. בפה"ג:
10 ומזמנין עליו. דברכת המזון טעונה כוס:
11 ומקדשין בו את הכלה. דברכת אירוסין טעונה כוס:
12 ומנחמין בו את האבל. דעשרה כוסות תקנו בבית האבל:
13 ונמכר בחנות לשם יין. ולא אמרינן דהוי אונאה כדתנן בפ' הזהב מי שנתערב מים ביינו לא ימכרנו בחנו' דיין קוסס דרכו למכור בחנות:
14 ה"ג והמוכר לחבירו יין סתם ונמצא קוסס הגיעו וכ"ה בתוספתא פ"ו דב"ב:
15 ואסור בהוראה ובהיתר נדרים. אם שתה רביעית יין קוסס:
16 ועל ביאת המקדש. אם שתה רביעית יין קוסס ונכנס למקדש לוקה דכתיב יין ושכר אל תשת בבואכם אל הקדש:
17 לית לך. שחלוק יין קוסס מיין טוב אלא לענין זה שאין מנסכין ממנו ע"ג המזבח וכן יין מגיתו אין מנסכין ממנו ע"ג מזבח:
18 וההן בן סורר ומורה צריכה. והאי בן סורר ומורה דתנן בסנהדרין שאינו חייב עד שישתה חצי לוג יין מיבעיא לן אם היין קוסס קרוי יין לענין זה או דלמא כיון דעיקר טעמא דלא למשוך וקוסס כיון דרע הוא לא חיישינן דאתי לאמשוכי ובבבלי בסנהדרין פרק בן סורר ומורה פשיטא ליה דביין מגיתו אינו נעשה בן סורר ומורה: